מקורות המים היו נכס קיומי משמעות מאוד בתקופה הקדומה, והם הצריכו מאז ומעולם התארגנות ומערכת אדמינסטרטיבית מתפקדת סביבם. זו הסיבה שהאימפריות – המשטרים המרכזיים הראשונים – התחילו במקומות שהיה בהם מים: הנילוס ומצרים העתיקה, הפרת והחידקל בממלכות הגדולות במסופוטמיה.

אבל איך היו מחלקים את המים באופן שוויוני? הבעיות סביב חלוקת מקורות המים התחילו הרבה לפני המאבק על האסי 🙂

גם פתרונות נמצאו כבר אז.

בסרטון שנמצא כאן, וצולם בחווה בגיא שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, תוכלו לצפות בדרכים לחלוקת המים בימי קדם –

מערכות ההשקיה לחלוקת מקורות המים התבססו על חקלאות שלחין – המים היו עוברים בתוך התעלות ומשקים את חלקות השדה השונות – למעשה, נשלחים לשדות, ומכאן הביטוי חקלאות שלחין. סוג נוסף של חקלאות הוא חקלאות בעל שנשענת על משקעים טבעיים המשקים את השדות באופן ישיר.

אחד מאמצעי המדידה היה באמצעות צמח הקנה. אחד מזקני הכפר היה לוקח את הקנה ומכניס אותו לתוך מקור המים. בעזרת הפרקים שעל צמח הקנה היו יודעים את כמות המים ויכולים לחלק באופן שוויוני. מכאן הגיע ככל הנראה הביטוי – קנה מידה.

אם תרצו לשמוע עוד על חקלאות קדומה, אתם מוזמנים אלינו לחווה בגיא – חוות חקלאות קדומה שנמצאת בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במרחב המתחדש של גיא בן הינום. בחווה בגיא אנחנו עוסקים כל השנה בשחזור של המלאכות החקלאיות הקדומות בהתאם לעונות השנה, והיא משלבת מתקנים חקלאיים קדומים, בית בד וגת לדריכת ענבים.