 |
|
|
|
|
 |
 |
 |
 |
ירידה של כ-7 מ' לבטן האדמה מובילה אותנו לבור מים ציבורי החצוב בסֶלַע הַאֵם
בצפון עיר דוד, בסמוך לקריית השלטון של ראשית ימי המקרא. בור זה נחשף בקיץ 1998
במהלך עבודות פיתוח האתר. קוטרו של הבור כ-15 מ', ולו שבעה פתחים. בורות המים היו
חלק ממערך אספקת המים בירושלים בכל הדורות. במהלך החורף נאגרו בהם מי גשמים, ובהם
השתמשו בחודשי הקיץ היבשים. הבור שלפנינו מאוחר כפי הנראה לתקופת המקרא אולם
הירידה לתוכו, ממחישה את סיפורו הדרמטי של הנביא ירמיהו. ירמיהו ניבא בתקופת מלכי
יהודה האחרונים לקראת חורבן הבית הראשון. הוא ניסה לעורר את לב העם לתקן את
העוולות המוסריות, החברתיות והדתיות ודרש, במצוות ה', להיכנע לבבלים. העם לא שעה
לדבריו, המלך ושריו התנגדו לעצותיו המדיניות וניסו להשתיקו. "ויקחו את-ירמיהו
וישלכו אותו אל-הבור…אשר בחצר המטרה… ובבור אין-מים כי אם-טיט ויטבע ירמיהו בטיט"
(ירמיהו לח ו). לעזרתו נחלץ עבד-מלך הכושי, ממשרתי המלך צדקיהו, ובעזרת שלושים
אנשים "וימשכו את-ירמיהו בחבלים ויעלו אותו מן-הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה"
(ירמיהו לח יג).
קרא עוד...
ירמיהו נכלא בחצר המטרה הסמוכה לארמון המלך, ופעמיים אף הושלך לבור בבית אחד
השרים. בכל פעם שביקש צדקיהו בשורה השיב לו הנביא באותה הרוח. פעם אחת, לקראת סוף
המצור הבבלי, מתנגדיו הביאו כמעט למותו. הם הורידו אותו בחבלים לתוך בור מים שרק
שכבת הבוץ שבתחתיתו נותרה: "ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט" (יר' לח
ו). רק בזכות עבד מלך הכושי ניצל ירמיהו. עבד מלך שכנע את צדקיה לרחם על הנביא
ובעזרת 30 חיילים: "וימשכו את ירמיה בחבלים ויעלו אותו מן הבור" (שם יג).
בכניסה למרכז המבקרים של עיר דוד מצוי בור מים גדול. הבור היה בשימוש בעיקר החל
מהתקופה הביזנטית (נתגלו בו גם שרידי טיח מימי הבית השני) אבל היורד לתוכו בסולם
הברזל שהותקן לשם כך, יכול לדמות בנפשו את התייסרות הנביא הכלוא, ואת האווירה
הטעונה ששררה בעיר ערב החורבן.
|
|
 |
|