 קבר בני חזיר וקבר זכריה  תצפית מבית העלמין אל הר הבית  תצלום אויר של הר הבית והרובע היהודי  קבר בת פרעה  רחבת הכותל  סמטה ברובע  קבר דוד המלך  רחוב ירושלמי  טיילת שרובר  שער הכניסה לעיר דוד |
 |
|
|
|
 |
פתיחה |
| |
"ירושלים הרים סביב לה"
מגג בית הצופה בעיר דוד נשקף לעיני המתבונן נופה של ירושלים כפי שעוצב מאות בשנים. התבוננות מעמיקה יותר תעלה בעיני המשקיף את נופה הקדום של העיר כפי שהיטיב לתאר זאת דוד בספר תהילים יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: (תהילים קכ'ה ב')
|
| |
הכותל הדרומי |
| |
אחד מארבעת כתלי הר הבית, שנבנו על ידי המלך הורדוס לפני כאלפיים שנה. ייחודו של הכותל הדרומי הוא בשערי הכניסה המונומנטאליים שהיו בו, הלא הם "שערי חולדה". רוב עולי הרגל נכנסו דרך שערים אלה, ולכן לא פלא הוא כי בסמוך לכותל הדרומי נתגלה מספר רב של מקוואות טהרה מימי בית המקדש השני.
בימי בית המקדש הראשון שכנו באזור זה ארמונות המלוכה והממשל. הכותל הדרומי נמצא כיום בתחומי ה 'גן הארכאולוגי'.
|
| |
נחל קדרון |
| |
נחל קדרון שימש מאז ומתמיד כגבולה הגיאוגרפי והמוניציפאלי של עיר דוד וירושלים מצד מזרח. תחילתו של הקדרון בשכונת סנהדריה ובסוף מהלכו הוא נשפך לים המלח. בימי בית המקדש הראשון היה נחל קדרון פורה במיוחד , בשל אדמת הסחף הרבה ,החום הרב ששורר במקום ושפע המים בערוץ. ברבות השנים הלך והצטבר בנחל סחף רב, ומפלסו הנוכחי הוא עתה למעלה מ-12 מטרים ממפלסו המקורי.
|
| |
בית העלמין הר הזיתים |
| |
בית העלמין היהודי שוכן בדרומו של רכס הר הזיתים, אשר שיא פסגתו הוא 832 מטרים מעל פני הים. מעלה הזיתים מוזכר במקרא, כנתיב בריחתו של דוד מפני בנו אבשלום (שמ' ב', פרק ט"ו פס' ל') וכשהגיע לראש ההר נשא דוד תפילה לאלוקי ישראל (שמואל ב' טו' שם פס' לב'). כמו כן מזוהה הר הזיתים עם 'ההר אשר מקדם לעיר' בתיאור הסתלקות השכינה בספר יחזקאל (יחזקאל פרק י"א פס' כג'); ומופיע כמו כן בתיאורי אחרית הימים בספר זכריה ( י"ד פס' ד'). במסורות חז"ל נודע הר הזיתים כמקום אליו נדדה השכינה לאחר החורבן (איכה רבה, פתיחתא כ"ה ואחרים) וכמקום התחיה באחרית הימים, משום כך התקדש ההר לקבורה יהודית. הקבורה ברכס הר הזיתים הנה עתיקת יומין, וסיבתה הראשונית היא, כנראה, בשל מסלעו הרך והנוח לחציבה. בית העלמין, החל להתפתח לצורתו הנוכחית החל מהמאה ה-16.
|
| |
הר הבית |
| |
"הר הבית" ההרודיאני נמצא על הר המוריה, עליו עקד אברהם את יצחק. דוד קנה את גורן ארוונה היבוסי, שעמד במקום, כדי להקים עליו את בית המקדש. שלמה המלך בנה בהר המוריה את בית המקדש הראשון, אשר חרב בשנת 586 לפנה"ס על ידי הבבלים. שבי ציון יסדו את הבית השני באותו מקום בשנת 536 לפנה"ס ולאחר כ-500 שנה הרחיב הורדוס את הר הבית ובנה מחדש את בית המקדש. בנין הורדוס נודע ביופיו ופארו הרב, הוא חרב בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים. כ-600 שנה לאחר מכן שיפצו המוסלמים את מתחם הר הבית, חידשו את כתליו ופתחיו, ובנו עליו את המסגדים. יש לציין כי פסגת הר הבית היא הנמוכה מכל הפסגות המקיפות אותה, והיא מגיעה רק לגובה 743 מטרים מעל פני הים.
|
| |
כפר השילוח (סילוואן) |
| |
הכפר הערבי סילוואן שוכן על הגבעה הדרומית של רכס הר הזיתים, ממזרח לנחל קדרון. בין בתי הכפר, היושבים על מצוק הסלע ומתחתיו, חצובות למעלה מ-50 מערות קבורה מימי בית המקדש הראשון. בשנת 1884 הוקם במקום ישוב יהודי בשם "כפר השילוח", בו השתכנו עולים מתימן, שהגיעו בשנת 1882 במסגרת עליית "אעלה בתמר". הישוב ספג פגיעה קשה בפרעות תרפ"ט (1929) וניטש סופית בשנת תרצ"ח (1938), אך בין בתי הכפר הערבי עוד ניתן לראות את הבתים המקוריים של "כפר השילוח" היהודי.
|
| |
הכותל המערבי |
| |
הכותל המערבי הינו אחד מארבעת כתלי הר הבית מימי בית המקדש השני, אשר נבנה על ידי המלך הורדוס לפני כאלפיים שנה. חלק מנדבכיו העליונים של הכותל הופלו על ידי הרומאים בשנת 70 לספה''נ בשעה שהחריבו את בית המקדש. הכותל שופץ יחד עם שאר כותלי הר הבית בסוף המאה ה- 7 על ידי המוסלמים. במהלך הדורות התקדש הכותל המערבי ומזה מאות שנים שהוא משמש כמקום תפילה, כיסופים והתייחדות לעם היהודי.
|
| |
הרובע היהודי |
| |
מאז חורבן בית המקדש השני נדד הישוב היהודי במקומות שונים בירושלים העתיקה, עד שלפני כ-600 שנה נתקבע מושבו באזור זה. בתחילה התגוררו ברובע רק מספר משפחות, אך ברבות השנים מספרן עלה, עד כי באמצע המאה ה-19 נאלצו רבים מיהודי העיר העתיקה לקבוע את משכנם ברובעים אחרים מחוסר מקום. עם היציאה מהחומות בשנת 1860 חל כרסום במעמדו ובחשיבותו של הרובע היהודי, ואוכלוסייתו הלכה והתדלדלה, עד נפילתו בידי הירדנים בשנת 1948. במשך 19 שנים היה הרובע היהודי ריק מתושביו היהודים, אך הוא שב ואוכלס לאחר מלחמת ששת הימים.
|
| |
הר ציון |
| |
הר ציון מתנשא לגובה 765 מטרים מעל פני הים, ובפסגתו שוכן על פי מסורת עממית קברו של דוד המלך. הביזנטים- הנוצרים היו הראשונים לקרוא להר זה בשם הר ציון, אך מן המקורות עולה כי הר ציון הוא דווקא כינויו של הר המוריה (מלכים ב', פרק י"ט; מיכה פרק ד'; תהילים פרק מ"ח ועוד). בשלהי ימי בית המקדש הראשון נכלל הר ציון והאזור שמצפון לו בתוך חומת העיר וכנויו המקראי היה "המשנֵה". בימי בית המקדש השני התגוררה במקום האריסטוקרטיה הירושלמית - בעיקר משפחות כהונה - והוא נקרא "העיר העליונה".
|
| |
אבו תור |
| |
שכונה ירושלמית ותיקה שגבול ישראל- ירדן חצה אותה בין השנים 1948-1967 ונודע בכינויו 'הקו העירוני' . הגבול עבר בלב השכונה (רחוב עשהאל של ימינו) ויצר מרקם חיים מיוחד באזור זה בו ניתן להבחין גם היום. שמה הרשמי של השכונה הוא "גבעת חנניה", בשל מסורת יהודית המספרת כי כאן מצבת קברו של כהן גדול בשם זה.
|
| |
רכס ארמון הנציב |
| |
רכס זה נמצא מדרום לעיר העתיקה, וגובה פסגתו הוא כ-800 מטרים מעל פני הים. הרכס נקרא על שם ארמונו של הנציב הבריטי העליון, שנבנה במקום בשנת 1930. יש המזהים באזור זה את הנקודה שממנה נגלה לראשונה הר המוריה לאברהם אבינו, שהגיע מבאר שבע לעקוד את בנו ב"ארץ המוריה". בימי בית המקדש השני נחצה הרכס על ידי אמה חצובה, הלא היא "האמה התחתונה", שהובילה מים מבריכות שלמה הסמוכות לבית לחם עד הר הבית בירושלים. במלחמת ששת הימים נפתחה המערכה בין ישראל וירדן במקום זה, ולאחר כיבוש ארמון הנציב התקדמה חטיבת ירושלים אל העיר העתיקה.
|
| |
עיר דוד |
| |
עיר דוד היא הגרעין הקדום של ירושלים המקראית, ממנו צמחה העיר כולה. לפירוט עיינו ב"אודות עיר דוד".
|
|
