חפירות ארכאולוגיות ב'חניון גבעתי' | עיר דוד

חנות עיר דוד

תכשיטים
לחנות

חדשות ואירועים

סיור ייחודי העובר בין אתרים הנחפרים בימים אלו בירושלים הקדומה ואשר סגורים לקהל...
סדרת סיורים ייחודית באתרי ירושלים הקדומה! פגשו מומחים ואת הארכיאולוגים שחפרו...

חפירות ארכאולוגיות ב'חניון גבעתי'

הדפסשלח
דוקטור דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ

בחודש מרץ של שנת 2007 חודשו החפירות ב'חניון גבעתי'. שטח החפירה הנרחב ממוקם מדרום ובצמוד לחומה העות'מאנית המקיפה כיום את העיר העתיקה.

בחודש מרץ של שנת 2007 חודשו החפירות ב'חניון גבעתי'. שטח החפירה הנרחב ממוקם מדרום ובצמוד לחומה העות'מאנית המקיפה כיום את העיר העתיקה. מבחינה טופוגרפית ממוקם האתר על פני הקצה הצפוני-מערבי של שלוחת עיר דוד, על מורדותיו המזרחיים של גיא הטירופיאון ועל פני שיפוליו הדרומיים-מערביים של השטח המפריד בין שלוחת עיר דוד לבין הר-הבית, הידוע בכינויו 'העופל'. בשל מיקומו הטופוגרפי הנחות משהו ביחס לגבעות שסביבו, השתמרו שרידי היישובים השונים, שהוקמו במקום במהלך התקופות השונות, בצורה ניכרת. בדברים להלן נבקש להציג פרסום ראשוני של מספר שכבות ותקופות שונות המיוצגות במקום.

התקופה הביזנטית
 

בראשיתה של התקופה הביזנטית פקדה את קצה הצפוני-מערבי של השלוחה תנופת בנייה מרשימה. זו התבטאה בהקמתם של מבנים גדולים המשתרעים על פני שטח נרחב ומהווים חלק משכונת מגורים שנבנתה על מורדותיו הצפוניים-מזרחיים של גיא הטירופיאון. המידע הרב שהצטבר במהלך חפירתו של השטח הנוכחי מצטרף ומשלים עדויות דומות שדווחו משטחי החפירה שנפתחו בצמוד לו מדרום (קרופוט ופיצג'ראלד 1929) ומצפון (קניון 1964; 1965; 1966; 1967) ואלה גם יחד מאפשרים כיום לעמוד ביתר דיוק על מקומה של עיר דוד במערך העירוני המתחדש של ירושלים בתקופה הביזנטית.
הקדום מבין השלבים (מאות רביעית-חמישית לספירה) בני התקופה הביזנטית המיוצגים באזור זה כולל מערך של מבנים גדולים המצטיינים בתכנונם וביסודותיהם המרשימים. יסודות רחבים אלו משלבים בתוכם פריטי בנייה השייכים למבנים קדומים ששכנו במקום, רובם ככולם פריטים מתקופת בית שני ששימשו חומר גלם זמין עבור הבנאים הביזנטיים. בין אלו ראויים במיוחד לציון בסיסי עמודים, חוליות וגזעי עמודים, מעקות וכותרות, אשר יש להניח כי נעקרו, ביחד עם אבני בניין נוספות, מן המבנים המרשימים שניצבו במקום בתקופת בית שני.
נראה שראשיתה של התקופה הביזנטית פקדה את עיר דוד תנופת התיישבות שהתבטאה בבנייה אינטנסיבית. הצורך בשטחים זמינים להתיישבות חייב את תושביה של ירושלים בתקופה זו להכשיר שטחי בנייה גם על מורדות השלוחות – כפי שאכן בא הדבר לידי ביטוי בבנייה על מורדותיו המזרחיים של גיא הטירופויון. פעילות הבנייה אף גברה והגיעה לשיאה בחלקה השני של התקופה הביזנטית (ראשית התקופה האומאית?) עם הקמתו של הרחוב המרוצף לאורך גיא הטירופויון.

התקופה הרומית
 

בין ממצאיה של התקופה הרומית ניתן לציין רעפים רומיים רבים שנוצרו בבית היוצר של הלגיון העשירי 'פרטנזיס' שנותר מוצב בירושלים לאחר דיכוי המרד. שניים מבין הרעפים נשאו טביעת יוצר של הלגיון. על אחד מהם, שהשתמר טוב יותר, מופיע חזיר הבר, אחד מסמלי הלגיון. בצמוד לסמל הלגיון ניתן להבחין בשקעים עגולים שהוטבעו אל הרעף טרם צריפתו – מן הסתם טביעת סנדלו של קלגס רומי.
לאחרונה נתגלו שני ממצאים מעניינים בני תקופה זו. האחד הוא עגיל זהב והשני הוא פסלון שיש.
העגיל עשוי חישוק זהב, מלופף ומשובץ במרכזו בפנינה גדולה. אל החישוק מחוברים שני תליוני זהב זהים, המעוטרים כל אחד באבן ברקת (אזמרגד) ובפנינה. אבן הברקת אחוזה במעין כיפת זהב, המחברת אותה אל החישוק המרכזי בעזרתו של חישוק קטן, עשוי אף הוא זהב. אל אבן הברקת קשורה מצידה האחר פנינה נוספת, קטנה ביחס לזו המשובצת בחישוק העליון. הפנינה מחוברת אל אבן הברקת בעזרתו של מחבר זהב העובר דרך קדח זעיר שנקדח בה. 
הנתונים הקיימים בידינו כיום אודות תכשיטים ותכשיטנות בעולם העתיק, מצביעים על כך שהעגיל נוצר במקורו ככל הנראה כבר במהלך התקופה הרומית (בתקופה שבין המאה הראשונה לפנה"ס – ראשית מאה רביעית לספירה). תכשיטי זהב משובצים באבנים יקרות ופנינים היו בשימוש בכל רחבי האימפריה הרומית, מהפרובינציות הרומיות במזרח ועד לבריטניה.
הפסלון (פרוטומה) עשוי שיש ומציג דיוקן מיניאטורי של ראש גבר מזוקן. הוא מציג רמת גימור יוצאת דופן, תוך הקפדה דקדקנית לפרטי פרטים. זקנו הקצר והמסולסל - כמו גם תנוחת ראשו הנוטה קלות לצד ימין, מעידים על השפעה יוונית ברורה, המלמדת שיש לקבוע את תאריכו לימיו של הקיסר אדריאנוס - או לפרק זמן לא רב אחריו (מאות שנייה-שלישית לספירה). המדובר באחת מתקופות השיא של אומנות הפיסול הרומי. הגוון הצהבהב של השיש, מרמז על מקורו המזרחי של חומר הגלם ממנו גולף הדיוקן, ככל הנראה אזור אסיה הקטנה, אף כי עניין זה עדיין טעון בדיקה. 

המוטיבים הסגנוניים הבאים לידי ביטוי בדיוקן, כגון תסרוקתו הקצרה, תנוכי וקימורי אוזניו המודגשים - כמו גם עיניו השקועות, מרמזים כי החפץ שלפנינו מציג קרוב לוודאי דיוקנו של אתלט, ככל הנראה מתאגרף. לדברי החוקרים, שני החורים הזעירים שנקדחו בעורפו והכילו שרידי מתכת שהוחדרה בהם, מעידים כי מדובר במשקולת ששימשה במאזני תלייה טיפוסיות מן התקופה הרומית. דיוקנאות מיניאטוריים עשויי ברונזה של אתלטים, פילוסופים, (סאטיריקנים לא!) - סאטירים וכיו"ב היו מן הפופולאריים שבמשקולות התלייה, באזורים שהיו תחת שליטתה של האימפריה הרומית - מפומפיי ועד לציפורי. ככל הידוע, עד היום לא נמצא בחפירות ברחבי הארץ ממצא מקביל עשוי שיש (או כל סוג אחר של אבן) לדיוקן שנמצא כעת, ונראה שמדובר בממצא יחידאי. ממצאים דומים בודדים - אם כי עשויים יציקת ברונזה, נמצאו באתרים שונים בארץ, ובמספרים גדולים - במקומות שונים ברחבי האימפריה הרומית - שם הם מתוארכים, במרביתם המכרעת, למאה השלישית לספירה (התקופה הרומית).

גבעתי

מאמרים נוספים

סיורים ואטרקציות נוספים

ביקרנו בעיר דוד והרגשנו כאילו חזרנו 3000 שנים אחורה בזמן.
משפחת גולדשטיין, צרפת
עיר דוד בפייסבוק ועוד רשתות חברתיות